תוכנית לימודים

סילבוס בהיסטוריה – 70% – חטיבה עליונה

סמל שאלון- 022261

חלק א'- בחינה עם ספר פתוח

פרק ראשון- טוטליטריות, אנטישמיות, מלחמת העולם השניה והשואה

  • האידיאולוגיה הנאצית: 

האנטישמיות המודרנית בגלגולה הנאצי ומרכזיות שאלת היהודים בה, תורת הגזע, הפיהרר פרנציפ, מרחב מחיה,שלילת הדמוקרטיה והקומוניזם.

  • הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון- ממפלגה שולית למפלגה הגדולה ביותר
  • המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם, בניית המשטר הנאצי והמדיניות כלפי היהודים

צווים וחקיקה, תעמולה חינוך ותרבות, טרור והפעלת כוח.

המדיניות נגד היהודים: 1935- חוקי נירנברג והחרפת הצעדים נגד היהודים- תוכנם של חוק נירנברג, משמעותם מהיבט בניית המשטר הנאצי ומההיבט היהודי.

1938- החרפת הפגיעה ביהודים, ליל הבדולח, מעצרים ושליחת יהודים למחנות ריכוז בשל יהדותם, הגירה כפויה, סימון דרכונים וביטול המעמד המשפטי של הקהילות היהודיות.

  • מלחמת העולם השנייה: מהלכים עיקריים ו'הסדר החדש'

המהלכים הצבאיים העיקריים בחזיתות השונות עד קיץ 1941. הקרב על בריטניה, כיבושי הגרמנים בדרום ומרכז אירופה.

הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות- מבצע ברברוסה, המלחמה בחזית המזרחית, ההתקפה על פרל הרבור והצטרפות ארה"ב למלחמה.

קרבות המפנה- אל עלמיין וסטלינגרד. הפלישה לנורמנדי.

כניעת גרמניה והטלת פצצות האטום על יפן.

'הסדר החדש'- הצעדים שנקטו הנאצים כדי לקדם הגשמתו.

  • הקמת הגטאות- פולין

המדיניות כלפי היהודים בפולין עד לריכוזם בגטאות.

השפעת הכיבוש הנאצי על חיי היהודים בפולין- חלוקת פולין בין ברה"מ לגרמניה והג'נרל גוברנמן- שטח הכיבוש.

 מטרות מוצהרות והסברים להקמת הגטאות, תהליך הקמת הגטו, דרך ניהול הגטו ודרכי הפיקוח עליו, תפקידי היודנראטים.

החיים בגטו: תנאי החיים (הצפיפות, הרעב ומקורות התעסוקה).

השפעת תנאי החיים על הפרט, על המשפחה ועל החברה היהודית

דרכי ההתמודדות של היהודים בגטאות: הישרדות, קידוש החיים, פעילות ארגונים שונים לעזרה הדדית, מאפייני פעילות תנועות הנוער.

  • הקשר בין תחילת ההרג ההרג ההמוני למלחמה בברה"מ

הגורמים לפלישת גרמניה לברה"מ, מבצע ברברוסה כנקודת מפנה במלחמה.

הקשר בין תחילת ההרג ההמוני של היהודים למלחמה בברה"מ.

  • השלבים בביצוע "הפתרון הסופי"

בורות הירי, הקמנת מחנה ההשמדה חלמנו, מבצע ריינהרד (הקמת מחנות ההשמדה בלזץ, סוביבור וטרבלינקה), צעדות המוות.

ועידת ואנזה- משתתפים והנושאים שעלו בועדה.

  • דילמות ודרכי התמודדות של היודנראטים בגטאות במזרח אירופה בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי'

דילמת השילוחים, היחס למחתרות, היצרנות כדרך הצלה.

  • דרכי הלחימה של היהודים בזמן ביצוע 'הפתרון הסופי': המרד בגטאות

חברי תנועת הנוער כמנהיגי המרד, מאפייני המרד בגטו וקשייו, לבטים ודילמות של המורדים, מטרות המרד.

ייחודו של מרד גטו ורשה בהשוואה למרידות שהתרחשו בגטאות אחרים.

  • לוחמים יהודיים בצבאות בעלות הברית

           היקף התופעה, הצבאות אליהם הצטרפו, הסבר למניעי ההצטרפות.

          תרומת הלוחמים היהודיים וחשיבות פעילותם.

           דוגמה ללוחם.ת יהודי.ה.

  • יהודי צפון אפריקה בתקופת הכיבוש הנאצי

נסיבות הכיבוש ומטרתו.

עמדת האוכלוסייה המקומית והאליטות הקולוניאליות כלפי היהודים.

דוגמה מאחת ממדינות צפון אפריקה שנכבשו על ידי הנאצים.

  • יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש ליהודים בזמן ביצוע ,הפתרון הסופי'

שלושה דפוסי התייחסות: משתפי הפעולה עם הנאצים- מניעים ודרכי פעולה.

הרוב הדומם, העומדים מן הצד- ההסברים לתופעה.המעטים שסיכנו עצמם על מנת להציל יהודים.

חסידי אומות עולם- מניעי המצילים והדילמות. דפוסי עזרה והצלה. סיפור אישי של חסיד אומות עולם.

חלק ב'

פרק שני- הלאומיות בישראל ובעמים, ראשית הדרך עד 1920

  • הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19

מבוא להוראת נושא הלאומיות המודרנית באירופה במאה ה-19

הגורמים לצמיחת התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו במאה ה- 19 באירופה

תנועה לאומית מדגימה באחת מהארצות: אטליה, גרמניה, יוון, פולין

  • התנועה הלאומית היהודית המודרנית – הציונות ומאפייניה העיקריים

הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית 

פועלו של בנימין זאב הרצל לבניית התנועה הציונית ולארגונה , תחנות בחייו של הרצל.

בעיית היהודים והפתרון המוצע לה בספרו של הרצל "מדינת היהודים".

הקונגרס הציוני הראשון ותכנית באזל: מטרה ואמצעים. מהי חשיבותה של התכנית?

הקמת המסגרות הארגוניות למימוש מטרות התנועה.

ניסיונותיו של הרצל לקבל צ'רטר מהסולטן העות'מאני והשגת הסכמת המעצמות (גרמניה, הקיסרות הרוסית ובריטניה) למתן ערבויות לצ'רטר זה.

פולמוס אוגנדה: תוכנה של ההצעה, מי תמך בה ומדוע? ומי התנגד לה ומדוע?

פעולותיהם של הציונים בארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה

  • התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה

עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה.

מדיניות השלטון העות'מני (ג'מאל פחה) כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה: גורמים, יעדים ודרכי פעולה.

דרכי התמודדות של היישוב היהודי בארץ ישראל: ארגון ניל"י.

הצהרת בלפור: תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח ההצהרה, האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה, כיצד קיבלו אותה הציונים, היהודים המשתלבים והערבים.

  • השוואה בין התנועה הציונית בראשית דרכה לבין תנועות לאומיות של עמים אחרים באירופה במאה ה-19. במה דומה התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות באירופה במאה ה-19

פרק שלישי-  המאבק על הקמת מדינת ישראל

פרק המבוא: 1920-1945-על נושא זה לא תופענה שאלות בבחינת הבגרות 

  • מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי

המאבק הצבאי: מטרות והישגים

הקמת תנועת המרי העברי .

עיקרי המחלוקת בין עמדת היישוב המאורגן ובין עמדת הפורשים לאחר התפרקות תנועת המרי.

העפלה – המאבק להבאת עולים לארץ:

התיישבות. 

  • העברת שאלת א"י לאו"ם

שיקולי הבריטים בהעברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם 

החלטת כ"ט בנובמבר– הפעילות הדיפלומטית היהודית לגיוס תומכים בה, תוכנה ומשמעותה.

התגובות להחלטה – בקרב הישוב היהודי, הפלסטינים ומדינות ערב.

  • מלחמת העצמאות

יסוד מארגן: מלחמת העצמאות כמלחמה קיומית של הישוב היהודי ושל מדינת ישראל 

  • ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל
  • הסכמי שביתת הנשק והיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים
  • היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים

פרק רביעי- סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל

  • תהליך הדה-קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות

השפעת גורמים שונים על גורל היהודים בארצות האסלאם 

    • מלחמת יום הכיפורים: הגורמים למלחמה והנסיבות בהן פרצה, אירועי סוף השבוע בו פרצה המלחמה, תוצאות המלחמה בטווח המיידי, השפעות המלחמה על מדינת ישראל (מבחינה חברתית, כלכלית, ביטחונית ופוליטית) והשפעות המלחמה על מדינות ערב.
  • העלייה בשנות החמישים והשישים
  • המעבר מתפיסת "כור ההיתוך לחברה רב תרבותית"
  • התמורות בעיצוב זיכרון השואה:  עיצוב זיכרון השואה בשנות ה-50 :

העצמת מרכזיות המרד בגטאות כמוקד להזדהות החברה הישראלית עם נושא השואה.

ניכור ואי-קבלה של הסיפור האישי של הניצולים.

חקיקה כדרך לעיצוב הזיכרון הממלכתי, ימי זיכרון, אנדרטאות ומוסדות הנצחה.

הויכוח סביב הסכם השילומים עם גרמניה.

פרשת קסטנר.

התמורות בעיצוב זיכרון השואה בשנות ה-60 וה-70:

השפעת משפט אייכמן על יחס החברה הישראלית לשואה בכלל ועל היחס לניצולים בפרט.

השינוי בעיצוב זיכרון השואה בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים

השפעת מלחמות ישראל ופיגועי הטרור על יחס החברה הישראלית לשואה (מלחמת ששת

הימים ויום הכיפורים, רצח הספורטאים במינכן, גורל ילדי בית הספר בצפת במעלות 1974 ,

חטיפת מטוס אייר פרנס לאנטבה).